זמן כתיבה: 50 דק׳ | זמן קריאה: 5 דק׳
האם אפשר להשתמש בטכנולוגיה כדי למנוע התמכרות לטכנולוגיה? (לדוגמא אפליקציות שמונעות מאתנו גישה לאפליקציות אחרות) או שנצטרך ללמוד לכבות את הגישה אליהן מאחר ואין לנו דרך להתמודד בסביבה הממכרת הזו?
כנראה שנצטרך לפתח שירותים טכנולוגיים שיסייעו לנו מאחר והטכנולוגיה לא הולכת לשום מקום, ובמידה מסויימת טוב שכך, הרבה דברים חיוביים הגיעו עם הטכנולוגיה, ולדעתי היתרונות עולות על החסרונות באופן משמעותי. (אלא אם נכחיד את עצמנו, אבל אז לא יהיה מי שיקרא את זה ויטען שטעיתי 🙂 )
אנחנו יודעים שיש השפעה שלילית אך עדיין לא עבר מספיק זמן כדי למדוד את הנזקים והשינויים שהשימוש וההתמכרות לנייד, לרשתות החברתיות, לפורנו ולזמן מסך מכילה, אך אם ניתן יהיה ליצור מטריקה ומדד שניתן לכמת המתאר את הנזק הפוטנציאלי על כל שימוש, יהיה קל יותר להציע שירותים ואפליקציות המציעות פחות זמן מסך, התאמה ושינוי האפליקציות שברשותנו (כך שיתאימו לצרכים שלנו), זיהוי וציון לפוטנציאל התמכרות עבור כל אפליקציה ועוד.
אני מאמין באיזון טוב בין החיים האמיתיים לבין החיים הוירטואליים. האיזון הזה עם הזמן משתנה בקצב מנצח לטובת השימוש בטכנולוגיה שכן חברות טכנולוגיה, רשתות החברתיות במיוחד, עושות את מירב המאמצים לחבר אותנו למסך על ידי משחקים במוח שלנו.
אנחנו כבר cyborgs, אנחנו לא באמת יכולים בלי הטלפון שלנו, כרגע יש אשליה של שליטה מאחר וזה מוצר פיזי שמנותק מאתנו, מה שמאפשר לנו לכבות אותו כשרוצים, אך בפועל זה כמעט תמיד בכיס שלנו, כמו עוד איבר/יכולת. עניין של זמן עד שנטמיע שבב במוח ונהיה לחלוטין מאוחדים ביולוגית עם הטכנולוגיה.
החברות הגדולות, אפל, גוגל מחוייבות רגולטיבית להציע ולשקף בנייד את זמן השימוש באפליקציות השונות, כמות הפתיחות של הטלפון וסטטיסטיקות נוספות אך מאחר וזה מנוגד לאינטרס העסקי שלהם, מן הסתם שזה לא יקודם מספיק ברמה שיהיה לזה השפעה. כך שהשינוי צריך להגיע מחברות אחרות שמציעות את הפתרון המובנה הזה למי שחפץ באיזון בריא יותר.