זמן פוסט: 70 דק׳ | זמן קריאה: 5 דק׳ (למה אני כותב זמנים?)
אני קורא לו שריר המעבר המנטלי, מאחר וניתן לתרגל ולחזק אותו ממש כמו שריר. המעבר מתקשר למצב המנטאלי שלנו, שינוי במודעות, ממקום חלש של פחד וכעס למקום שקול מכיל ומודע יותר.
יציאה מאיזור הנוחות ויציאה מאיזור הפחד/כעס עובדים על אותו מנגנון ושריר בעיניי. אפשר לומר שהם אותו הדבר מאחר וזה מפחיד לצאת מאיזור הנוחות, אך אני מתכוון יותר למיינדסט, למודעות ולעמדה שאנחנו נמצאים בה ופה יש שוני-
כולנו מכירים את התחושה הזו שמתמלא בנו כעס ועצבים, הזרימת דם שלנו עולה וזורמת במיוחד לגפיים, רמת הכורטיזול עולה, הגוף במצב לא שקט והמיינד לא במיטבו, מתקשר קולות של היועץ שהכי פחות היינו רוצים להקשיב לו בכל זמן אחר. הדבר הטבעי הוא הרצון להוציא, להקיא ולפלוט את התחושה הזו החוצה, שלרוב יוצאת באופן כזה שפוגע בסביבה, פוגע בנו ולא באמת מבטא את מה שהיינו מעוניינים להגיד או לעשות. אנחנו בעמדה חלשה. מאד קשה לתת לקול השפוי במה.
באיזור הנוחות המיינד אמנם בסוג של תלות והתמכרות, אך הוא עדיין יותר שקול ממצב של פחד או כעס ששוטף אותנו, ובמקרה הזה יש לנו הזדמנות להיות פרואקטיביים ולחזק את השריר שברגע האמת, כאשר יתקוף אותנו שוב, נהייה חזקים יותר, שלווים יותר ובטוחים יותר בעצמנו.
אני מחלק את השריר המאנטלי ל-3 מרכיבים מרכזים:
- עוצמה
- מהירות
- מורכבות
איך זה בא לידי ביטוי:
״לקפוץ למים הקרים״ – אני נוהג לעשות מקלחות קרות – (בישראל המקלחות לא באמת קרות, גם לא בחורף) אבל בניו יורק הן כן, וזה אחד הדברים שאני יותר מחבב.
מהירות –
לפני הכניסה למקלחת הקרה, יש רגעים של תהייה, בהם אני שואל למה בכל אני צריך את זה? זה השיח של האגו ו׳האני הנמוך׳ שיעשה הכל כדי לשמור אותי בנוחיות. השהייה הזו, היא משהו שאפשר לעבוד עליו ולשפר.
עוצמה –
מה הטמפרטורה של המים? כרגע, מתחת ל8 מעלות צלזיוס זו עוצמה גדולה מדי עבורי. האם להכנס ישירות למים הקרים, או לחילופין להתחיל עם חמים ואז לעבור לקרים? או להתחיל בלהכניס את הידיים ואז את הרגליים ורק בסוף את מרכז הגוף, מה שפשוט יותר, עם פחות עוצמה.
מורכבות –
אמנם מקלחות קרות / אמבטיות קרח הן אתגר כל פעם כשעומדים מולן אך באיזשהו שלב אנחנו מרגישים שאנחנו שולטים בזה וזה כבר בא מעט יותר בקלות. לכן חשוב לאתגר מחדש ולמצוא דברים מורכבים יותר.
בעצם התרגול יש דיאלוג בין האגו והתת מודע בוא אני בוחר למי לתת יותר כח. גם כשאין מצב רוח, גם אם אין חשק ורצון – עדיין להיות שם, חלק מהתרגול הוא משום שההחלטה כבר התקבלה. אין מקום לתהייה, היא לא רלוונטית.
דוגמאות נוספות לחיזוק השריר:
- אימונים פיזיים – להתמיד באימונים פיזיים במיוחד בזמנים שאין חשק ורצון. וליצור מורכבויות חדשות ואתגרים חדשים.
- עבודה על מה שחשוב באמת – לשבת על הספר, הפרוייקט, המשימה או כל דבר שאנחנו יודעים שחשוב ומשמעותי אבל איכשהו נדחה לזמן אחר.
בריחה ממחויבות, הגזמות בתלותיות בחומר, בתמכרויות כגון אכילה, רשתות חברתיות, פורנו ונוחיות מופרזת, הבריחה מעשיית העבודה החשובה, זו שבאמת משנה, זו שיש בה התנגדות גדולה – כל אלו מחלישים את השריר.
ברגע שהשריר חזק, אני שם לב שכמות הפעמים שאני כועס או פוחד נמוכים יותר וכשזה קורה, באופן טבעי כמו רגשות אחרים, אני מסוגל להגיב אחרת, מהר יותר, בין אם זה אומר להיות מודע יותר שדברים לא חיוביים יכולים לצאת ועל כן לקחת צעד אחורה, לתת לכעס לדעוך ולהגיב בהתאם.
מרבה לכעוס? תעבוד על השריר המעבר המנטאלי.